ברוכים הבאים לעולם של דירה דיסקרטית, טאבו נצחי בן מאות שנים. מתרבויות עתיקות ועד ימינו, הרעיון של מיקום המציע שירותי מין היה קיים בצורות רבות לאורך מאות שנים. מה שאי אפשר להכחיש הוא שלבורדו יש היסטוריה שנויה במחלוקת למדי, עם הרבה עליות ומורדות בדעת הקהל, ברגולציה ובחוקיות.
הדירות הדיסקרטיות הופיעו לראשונה בעולם העתיק, שם הם נודעו כ"בתי תענוגות", "בתי" או "מקדשי אהבה". יוון העתיקה הייתה ידועה בהדירות הדיסקרטיות שלה, למעשה, דירות דיסקרטיות נתפסו כמקום לכבד את אפרודיטה, אלת האהבה והמיניות. גם ברומא, הזנות הייתה מוסדרת ומורשית באופן רשמי, ובמאות שלאחר מכן תביעת בעלות אישית על דירה דיסקרטית הפכה לדרך פופולרית עבור אנשי ציבור רבים להציג את עושרם. בתקופת ימי הביניים, שוב, היו הדירות דיסקרטיות חלק מהחברה הציבורית, אם כי באופן חשאי יותר בשל תקנות פחות מחמירות.
המהפכה הצרפתית וראשית העת החדשה ראו שינוי בדעת הקהל לכיוון בורדו; בתקופת הנאורות, העיסוק בזנות החל להיתפס כרע חברתי, כתם על החברה – למרות שהדירות הדיסקרטיות נותרו פופולריים ורבים. הדבר הוביל לתקופה של אקטיביזם ושינוי מדיניות, שבמהלכה מספר ערים ומדינות באירופה העבירו חוקים האוסרים לחלוטין על דירות דיסקרטיות.
ככל שהגישות כלפי עבודת מין וזנות מתפתחות, כך גם התקנות והחוקים הסובבים את הדירות דיסקרטיות. במדינות רבות, כולל ארצות הברית, דירה דיסקרטית הם כיום בלתי חוקיים לחלוטין, אם כי באזורים מסוימים (כגון נבאדה) יש עדיין קומץ דירות דיסקרטיות חוקיים בעסקים. במדינות אחרות, הזנות (והדירות הדיסקרטיות) מוסדרת ומורשית, מה שהופך אותה לתעשייה מוסדרת ובטוחה.
עולם הדירה הדיסקרטית מתפתח ללא הרף, כאשר לכל אזור ומדינה חוקים ותקנות ייחודיים משלו. אבל, למרות אופיו השנוי במחלוקת, הוא נותר חלק מרכזי בתעשיית המין העולמית, עם היסטוריה נרחבת המשתרעת על פני מאות שנים ומדינות. בין אם הוא מחוץ לחוק, מוסדר או מקובל, אי אפשר להתכחש לתפקידו של הדירה הדיסקרטית במיניות האנושית ולהשפעתו הנרחבת על העולם.